Misna: Szánhedrin traktátus

 

משנה ה

האוהב והשונא

אוהב, זה שושבינו

שונא, כל שלא דבר עמו שלשה ימים באיבה

אמרו לו, לא נחשדו ישראל על כך

משנה ו

כיצד בודקים את העדים, היו מכניסין אותן [ לחדר ] ומאימין עליהן ומוציאין [ את כל האדם ] לחוץ ומשירין את הגדול שבהן ואומרים לו אמור היאך אתה יודע שזה חיב לזה

אם אמר הוא אמר לי שאני חיב לו, איש פלוני אמר לי שהוא חיב לו, לא אמר כלום, עד שיאמר בפנינו הודה לו שהוא חיב לו מאתים זוז

ואחר כך מכניסין את השני ובודקים אותו

אם נמצאו דבריהם מכונים, נושאים ונותנין בדבר

שנים אומרים זכאי ואחד אומר חיב, זכאי

שנים אומרים חיב ואחד אומר זכאי, חיב

אחד אומר זכאי ואחד אומר חיב ואפלו שנים מזכין או שנים מחיבין ואחד אומר איני יודע, יוסיפו הדינים

משנה ז

גמרו את הדבר, היו מכניסין אותן

הגדול שבדינים אומר , איש פלוני אתה זכאי, איש פלוני אתה חיב

ומנין לכשיצא אחד מן הדינים לא יאמר אני מזכה וחברי מחיבין אבל מה אעשה שחברי רבו עלי, על זה נאמר [ (ויקרא יט) לא תלך רכיל בעמיך, ואומר ] (משלי יא) הולך רכיל מגלה סוד

משנה ח

כל זמן שמביא ראיה, סותר את הדין

אמרו לו, כל ראיות שיש לך הבא מכאן עד שלשים יום

מצא בתוך שלשים יום, סותר

לאחר שלשים יום, אינו סותר

אמר רבן שמעון בן גמליאל, מה יעשה זה שלא מצא בתוך שלשים ומצא לאחר שלשים

אמרו לו הבא עדים ואמר אין לי עדים, אמרו הבא ראיה ואמר אין לי ראיה, ולאחר זמן הביא ראיה ומצא עדים, הרי זה אינו כלום

אמר רבן שמעון בן גמליאל מה יעשה זה שלא היה יודע שיש לו עדים ומצא עדים, לא היה יודע שיש לו ראיה ומצא ראיה

[ אמרו לו הבא עדים, אמר אין לי עדים, הבא ראיה ואמר אין לי ראיה ], ראה שמתחיב בדין ואמר קרבו פלוני ופלוני והעידוני או שהוציא ראיה מתוך אפנדתו, הרי זה אינו כלום